התכונות המיטיבות של השהות בטבע ועבודת האדמה

בעשרות השנים האחרונות, כתוצאה מהמעבר של מרבית אוכלוסיית העולם המערבי לסגנון חיים עירוני, החל חקר ההשפעות של חיים בניתוק מהטבע(Chalquist, 2009). מחקרים רבים מראים שניתוק מסביבה טבעית, מצמחייה ומאור השמש מעלה את שכיחות הופעתן של חרדה מתח דיכאון ותחושת בדידות (Evans, 2003; Lepore, Evans & Schneider, 1992). 

תובנה זו הביאה ליצירתן של מגוון שיטות טיפול ושיקום באמצעות שהייה בטבע ועבודת אדמה. מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים מצביעים עלקשר ישיר בין שהיה בטבע ועבודה גננית עם צמחים ובעלי חיים, לבין שיפור ברמת איכות החיים, הביטחון וההערכה העצמית, וירידה ברמות הדיכאון והחרדה.(Chalquist, 2009; Huppert, keverne& Baylis, 2006; Kam & Siu, 2010)

בעולם המודרני העירוני מתפתח פעמים רבות ניכור בין האדם לסביבתו (Chalquist, 2009).בשהות ובעבודה בחיק הטבע מתבצע מחדש החיבור בין הפרט לבין הסביבה העוטפת אותו. חיבור בלתי אמצעי זה, ובמיוחד כאשר הוא נעשה בשיתוף פעולה עם אנשים נוספים מחזק את תחושת השייכות של הפרט הן לעולם הפיסי והן לעולם החברתי, ומפחית את תחושת הבדידות (Fetherman, 2005).

העבודה הגננית הפשוטה (זריעה, שתילה, עישוב ועוד) מאפשרת לאדם

במספר פעולות פשוטות לשנות את סביבתו הפיסית באופן מוחשי ובולט לעין. אדם חסר ניסיון יכול לטמון באדמה זרע של מלפפון או עגבנייה לראות אותו מתפתח מנבט זעיר לצמח חזק וחיוני ולאחר כמה שבועות לאכול את פירותיו. באותו אופן אדם חסר ניסיון יכול בחודשים אחדים להפוך שטח אדמה ריק ויבש לפינת חמד מלאה פרחים ונוי. על ידי חוויית ההצלחה הפשוטה הזו פעולות הגינון הטיפולי מעצימה את הפרט, מעלה את תחושת המסוגלות שלו ואת האמונה שיש לו תפקיד משמעותי בעולם שסובב אותו(Barnes, 1996; Martin-Yates, 1990;Grahn, palsdottir& Persson, 2013)).

לצד היתרונות הנפשיים שמנינו, העבודה הגננית ביער מאכל, על התוצרת שהיא מפיקה (ירקות, פירות, צמחי משתלה ומוצרים נוספים) מאפשרת לייצר מסגרת של שיקום תעסוקתי אשר יספק גם שכר הולם עבור העוסקים בה (Persson, Persson &Grahn, 2014).